#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. האם ראוי לאדם לעושת עצמו ת&quot;ח לענין שלא לעשות מלאכה בת&quot;ב במקום שנהגו לעשות, לקרא קריאת שמע לילה הראשון שנושא אישה?	"במשנתו גבי מלאכה רשב&quot;ג אמר לעולם יעשה אדם עצמו ת&quot;ח, ובברכות גבי ק&quot;ש אמר לא כל הרוצה ליטול את ה' יטול.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן תרץ מוחלפת השיטה, רב שישא בריה דרב אידי אמר לא להחליף אלא חכמים גבי מלאכה כיון שכולם עושים והוא לא עושה מחזי כיוהרא ואסור, אבל בק&quot;ש שכולם קוראים מותר. רבש&quot;ג בק&quot;ש שבעי כונה וע&quot;י שקורא מראה שמכוון אסור אבל במלאכה אימור מלאכה הוא דלית ליה.</p>"	פסחים נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. האם מותר לעשות מלאכה ערבי פסחים קודם חצות?	"ר&quot;מ אמר שתלוי במנהג מקום שנהגו לעושת עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושים.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר שאין זה תלוי במנהג אלא ביהודה סברו שמותר ובגליל סברו שאסור. בלילה ב&quot;ש אוסרים, וב&quot;ה מתירים עד הנץ החמה.</p>"	פסחים נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נה. אם התחיל במלאכה קודם י&quot;ד האם יכול להשלימה בי&quot;ד לצורך המועד ושלא לצורך?<p dir=""rtl"">(במקום שנהגו לעשות או במקום שנהגו שלא לעשות)</p>"	"ר&quot;מ התיר לגמור אבל רק לצורך המועד, אבל להתחיל לא יתחיל אפ' לצורך המועד ואפ' צלצול קטן.<p dir=""rtl"">(לרש&quot;י והרא&quot;ש קאי על מקום שנהגו שלא לעשות ואפ' הכי מותר לגמור, להרמב&quot;ם קאי על מקום שנהגו לעשות, ואין מותר אלא לגמור לצורך המועד)</p>"	פסחים נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. 'תניא ר' יהודה אומר המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו שותלה וכו' כדי שישריש קודם העומר, למה לו לומר בי&quot;ג ולא בי&quot;ד ולא בליל י&quot;ד?	"רבא ביאר שזה בגליל שסברו שאסור לעשות מלאכה בי&quot;ד. הטעם שלא אמר בליל י&quot;ד ביאר רב ששת כב&quot;ש שאסרו, רב אשי ביאר שאין דרך בנ&quot;א לזרוע בלילה. <p dir=""rtl"">רבינא אמר אפ' ביהודה, ואין זה משום איסור מלאכה אלא שלא אמרינן בהשרשה תרי מקצת היום ככולו.</p>"	פסחים נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה: אלו מלאכות מותר לעשות בי&quot;ד עד חצות ומדוע הותרו?	"חכמים אמור ג' אומניות עושים מלאכתן עד חצות, החיטים - שכן הדיוט תופר כדרכו בחול המועד, הספרים והכובסים - שכן היוצא מבית האסורים וכד' מותרים במועד. <p dir=""rtl"">ר' יוסי בר&quot;י אומר אף הרצענים - שכן עולי רגלים מתקנים מנעלים במועד, וחכמים לא לומדים תחילת מלאכה מסוף מלאכה.</p>"	פסחים נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נה: האם מושיבים ומחזירים תרנגולת במועד ובי&quot;ד?<p dir=""rtl"">(האם חששו להפסד מועט במועד?)</p>"	"בי&quot;ד - מושיבים אפ' בתחילה.<p dir=""rtl"">במועד - מחזירים אבל לא מושיבים, ודוקא תוך ג' למרדה אבל אחר מכן לא דפרח לה צימרא, רב הונא אמר דוקא אחר ג' לישבתה אבל תוך ג' זה רק הפסד מועט ולא התירו ורבי אמי התיר אפ' תוך ג' שלהפסד מועט נמי חששו. </p>"	פסחים נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נה: האם מותר לגרוף תחת הבהמה ולסלק לצדדים בי&quot;ד ובמועד? <p dir=""rtl"">ומה הביאור בבריתא 'הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה'?</p>"	"בי&quot;ד גורפים ומוציאים לחוץ אבל במועד רק מסלק לצדדים.<p dir=""rtl"">וכן פ' אביי בבריתא 'הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין' במועד, 'שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה' בי&quot;ד, רבא פ' הבריתא כולה במועד שאם נעשית חצר כרפת מוצאים אותו לאשפה.</p>"	פסחים נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה: האם מותר להוליך ולהביא כלים מבית האומן בי&quot;ד ובמועד שלא לצורך המועד?	"בי&quot;ד - מותר בין להוליך בין להביא. <p dir=""rtl"">במועד - אסור שלא לצורך המועד, אבל אם אין לו מה יאכל ואינו מאמינו ואינו יכול להניחו בבית הסמוך שחושש שיגנב, יכול להביא בצנעא לביתו.</p>"	פסחים נה:		
